רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. בָּֽדְקָה חֲלוּקָהּ בְּשַׁחֲרִית וּמְצָתָה טָהוֹר. וּבְמִנְחָה וּמָצָאת עָלָיו כֶּתֶם. פְּשִׁיטָא חֲלוּקָהּ אֵינָוֹ טָמֵא אֶלָּא עַד שְׁעַת בְּדִיקָה. גּוּפָהּ מָהוּ שֶׁיְּהֵא טָמֵא מֵעֵת לְעֵת. כְּלוּם אַתְּ מְטַמֵּא גוּפָהּ אֶלָּא מַחֲמַת חֲלוּקָהּ. חֲלוּקָהּ אֵינָוֹ טָמֵא אֶלָּא עַד שְׁעַת בְּדִיקָה וְגוּפָהּ טָמֵא מֵעֵת לְעֵת.
Pnei Moshe (non traduit)
כלום. ומתמה הש''ס דמאי קמיבעיא ליה כלום טמאו את גופה אלא מחמת כתם שבחלוקה חלוקה אינו טמא וכו' וכיון דבהא פשיטא לך דאין חלוקה מטמא אלא למפרע עד שעת בדיקה ה''ה בגופה ולא יותר:
גופה מהו שיהא טמא מעת לעת. מי אמרינן כיון דהיא עצמה לא בדקה ועכשיו היא טמאה מחמת הכתם דהוי כטומאת עצמה לענין טומאה למפרע:
תַּנֵּי. מֵעֵת לְעֵת שֶׁאָֽמְרוּ תּוֹלִין אֲבָל לֹא שׂוֹרְפִין. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא חֲדִי בָהּ. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. הָרוֹאָה כֶתֶם מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ. וּמָה הִיא מְטַמְּאָה. הָאוֹכְלִין וְהַמַּשְׁקִין וְהַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת. וּמְקוּלְקֶלֶת לְמִנְייָנָהּ וּמְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ לְמַפְרֵעַ. 2a הָרוֹאָה דָם מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ. וּמָה הִיא מְטַמֵּא. הָאוֹכְלִין וְהַמַּשְׁקִין וְהַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת. וְאֵינָהּ מְקוּלְקֶלֶת לְמִנְייָנָהּ וְאֵינָהּ מְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ לְמַפְרֵעַ. רִבִּי עְקִיבָה אוֹמֵר. מְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ לְמַפְרֵעַ. וְזֶה וְזֶה תּוֹלִין אֲבָל לֹא שׂוֹרְפִין. תַּמָּן אָֽמְרִין. מֵעֵת לְעֵת שֶׁאָֽמְרוּ מִשְׁכָּבָהּ כְּמַגָּעָהּ. מָה. כְּבוֹעֵל נִדָּה וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְהֵיסֶט וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בִּכְלֵי חֶרֶשׂ. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. מְטַמֵּא כְּלֵי חֶרֶשׂ בְּהֵיסֶט. מֵעֵת לְעֵת שֶׁאָֽמְרוּ. מַגָּעָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מְעוּבֶּרֶת וּמֵנִיקָה טְהוֹרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. וְכֵן אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶוסֶת. וּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים טְהוֹרוֹת בְּבִיאָה וּמְטַמְּאוֹת בְּמַגָּע. הָדָא אָֽמְרָה. וַדַּאי מַגָּעָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טְמֵא.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא אמרה ודאי מגעה בר''ה טמא. דהא מטמאות במגע סתמא קתני ואין כאן דין ספק טומאה ברה''ר דלא אמרו טהור אלא בספק נגע ספק לא נגע אבל הכא כיון דודאי נגעה בכל מקום שנגעה מטמא בטומאת מעת לעת שהיא טומאת ספק דתולין הן:
ושאר כל הנשים. שאין להן וסת קבועה טהורות בביאה דלבעליהן לא גזרו כל זמן שלא ראו ומטמאות במגע לטהרות מעל''ע של ראייתה:
טהורות לבעליהן. בלא בדיקה לפי שחזקה שדמיהן מסולקין הן וכן אשה שיש לה וסת לא חיישינן שלא בשעת וסתה:
נישמעינה מן הדא. דתנינן בתוספתא שם פ''ג:
אשכח תני. הדר קאמר דלא היא דהא אשכח תני בתוספתא שם שהיא מטמא במעת לעת כלי חרס בהיסט וכלומר בכלי חרס המוקף צמיד פתיל דלא שייכא ביה טומאת מגע מטמא בהיסט כדין הזב והנדה והשתא האי כמגעה דקאמרי כמגע בעצמה הוא כמה שהנוגע בנדה עצמה מטמא נמי הבגדים שעליו כך משכבה ומושבה במעת לעת נמי מטמא אדם לטמא בגדים:
מעת לעת שאמרו. לטמא מספק ולענין מגעה ברה''ר מהו אם הוי כספק טומאה בר''ה דפטור הוא או לא:
תולין. לטהרות שנעשו בו אבל לא שורפין דטומא' מעת לעת מספק הוא:
והוה ר' זעירה חדי בה. בהאי ברייתא לפי דאשכח תני כה''ג בתוספתא שם פ''ט:
הרואה כתם מטמא למפרע. עד שעת כיבוסה של החלוק לפי שהחכמים החמירו בכתם בזה יותר מבראייה כדתנן התם:
הרואה דם מטמא מעת לעת. כצ''ל כמו שהוא בתוספתא:
ואינה מקולקלת למניינה. לפי שאינה מונה אלא משעת ראייתה:
וזה וזה. טומאת כתם למפרע וטומאת דם מעת לעת תולין אבל לא שורפין והיינו דחדי ר' זעירא בברייתא קדמייתא דהכי אשכחן בתוספתא:
תמן. בבבל אמרין מעת לעת שאמרו משכבה כמגעה ומפרש ואזיל:
מה. האי כמגעה דקאמרי אם דינו כבועל נדה הוא לענין משכב ומושב שלו דקי''ל דאין משכב ומושב של בועל נדה מטמא אדם לטמא בגדים וזהו אינו מטמא בהיסט ולא כלי חרש ועל משכב ומושב קאי וה''נ משכבה ומושבה במעת לעת אינו מטמא אדם לטמא בגדים:
ומקולקלת למניינה. לפי שאבדה פתח נדותה שאם היתה יודעת ודאי יום ראייתה היתה יודעת לשמור אחר שבעה ימים אם תראה יום אחד להיות שומרת יום כנגד יום ואם תראה ג' רצופין תהא זבה אבל עכשיו טועה היא במניינ' לפי שאינה יודעת מתי היא בתוך י''א יום שבין נדה לנדה ודינה שלא תטבול עד שתשב ז' נקיים:
וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בָּעִדִּים הְרֵי זוֹ כַפְּקִידָה. הֵיךְ עֲבִידָא. בָּֽדְקָה עַצְמָהּ בְּשַׁחֲרִית וְשִׁמְּשָׁה בְּעִד בְּחַצּוֹת וְרָאָת בְּמִנְחָה אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד שְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. לֵוִי אָמַר. בְּעִד שֶׁלְּאַחַר תַּשְׁמִישׁ הִיא מַתְנִיתָא. אֲבַל בְּעִד שֶׁלִּפְנֵי הַתַּשְׁמִישׁ הֲמוּמָה הִיא לְבֵיתָהּ וְאֵינָהּ בּוֹדֶקֶת יָפֶה. רִבִּי אָבוּן בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. בְּעִד שֶׁלִּפְנֵי תַּשְׁמִישׁ הִיא מַתְנִיתָא. אֲבַל בְּעִד שֶׁלְּאַחַר הַתַּשְׁמִישׁ דִּיהָה הִיא מַחְמַת שִׁכְבַת זֶרַע.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' אבון. אמר איפכא דבעד שלפני התשמיש ליכא למיחש למידי אבל בעד שלאחר התשמיש דיהא היא מחמת שכבת זרע וחיישינן שמא תראה טפת דם כחרדל ותחפנו שכבת זרע:
לוי אמר בעד שלאחר תשמיש היא מתני'. בהא אמרו ה''ז כפקידה:
היך עבידא. לענין מאי קאמר המשמשת בעדים ה''ז כפקידה וקאמר בדקה עצמה וכו':
משנה: כֵּיצַד דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. הָֽיְתָה יוֹשֶׁבֶת בַּמִּיטָּה וַעֲסוּקָה בְּטַהֳרוֹת פֵּירְשָׁה וְרָאָת דָּם הִיא טְמֵיאָה וְכוּלָּן טְהוֹרוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁאָֽמְרוּ טְמֵיאָה מֵעֵת לְעֵת אֵינָה מוֹנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁרָאָת. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַרְבַּע נָשִׁים דַּייָן שָׁעָתָן בְּתוּלָה וּמְעוּבֶּרֶת וּמֵינִיקָה וּזְקֵינָה אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּה בְתוּלָה אֲבָל הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר.
Pnei Moshe (non traduit)
אבל הלכה כר' אליעזר. והכי מסיק בגמרא דהלכה כר' אליעזר:
ר''א אומר ד' נשים דיין שעתן. כדמפרש במתני' דלקמן ולפי שאינן רגילות לראות דם:
אע''פ שאמרו. אשה שאין לה וסת מטמאה מעת לעת אינה מונה ימי נדה אלא משעה שראתה:
מתני' היתה יושבת במטה ועסוקה בטהרות. הא דלא תני היתה עסוקה בטהרות ופירשה וראת וקתני יושבת במטה לאשמועי' דמשום שיש לה וסת ודיה שעתה המטה נמי טהורה כדקתני וכולן טהורות הא אם אין לה וסת דמטמאה מעת לעת טמאה נמי מטה כמשכב נדה עצמה שמטמא טומאה חמורה לטמא אדם והבגדים שעליו:
תַּנֵּי. שָׁלֹשׁ בְּתוּלוֹת הֵן. בְּתוּלַת אָדָם בְּתוּלַת שִׁקְמָה וּבְתוּלַת הָאָרֶץ. בְּתוּלַת אָדָם כָּל שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה מִיָּמֶיהָ. בְּתוּלַת שִׁקְמָה כָּל שֶׁלֹּא נִקְצְצָה מִיָּמֶיהָ. בְּתוּלַת הָאָרֶץ כָּל שֶׁלֹּא נֶחֶרַץ בָּהּ מִיָּמֶיהָ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. כָּל שֶׁאֵין בָּהּ חֶרֶץ.
Pnei Moshe (non traduit)
תני. בתוספתא דשביעית פ''ג:
כל שלא נקצצה מימיה. שכן דרך לקוצצה כדי שיתעבה ויוציא ענפים הרבה במקום החתך ונקראת סדן השקמה:
כל שאין בה חרץ. כלומר כל שאין נראית בה חריץ ואע''פ שלא נודע אם נחרץ בה מימיה נקראת בתולת הארץ ונפקא מינה למקח וממכר אם אמר לו בתולת קרקע אני מוכר לך נותן לו כל שאין נראה בה חריץ ובתוספתא גריס כל שאין בה חרס:
הלכה: אֵי זֹו הִיא בְּתוּלָה. כָּל כו'. כֵּן הִיא מַתְנִיתָא. כֵּל שֶׁלֹּא רָאָת דַּם נִידָּה מִיָּמֶיהָ וְאַף עַל פִּי נְשׂוּאָה. בְּתוּלָה לְדָמִים אָֽמְרוּ. אֲבָל לֹא בְּתוּלָה לִבְתוּלִים. פְּעָמִים שֶׁהִיא בְּתוּלָה לְדָמִים וְאֵינָהּ בְּתוּלָה לִבְתוּלִים. פְּעָמִים שֶׁהִיא בְּתוּלָה לִבְתוּלִים וְאֵינָהּ בְּתוּלָה לְדָמִים. בְּתוּלָה לְדָמִים בְּשֶׁרָאָת וְאַחַר כָּךְ נִישֵּׂאת. בְּתוּלָה לִבְתוּלִים בְּשֶׁנִּישֵּׂאת וְאַחַר כָּךְ רָאָת.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר ר' ינאי מפני ששירפה מצוי. כלומר להכי אצטריך לאשמועינן דאפי' בתנוקת שהגיעה זמנה לראות וה''א מפני ששירפה מצוי נחמיר בכתמה דאימר חזיא ולאו אדעתה קמ''ל והשתא ק''ו מה אם זו ששירפה מצוי ואת אמר דייה שעתה כראייתה אלו ארבע נשים שאין שירפן מצוי לכ''ש ומכאן הוא שראה ר' יהושע דעתו של ר''א וחזר בו ממה דהוה פליג עליה מעיקר' והנהיג הלכה כר''א:
גמ' כן היא מתניתא כל שלא ראת דם נדה מימיה וכו'. כלומר דלא תיקשי הא קתני ואע''פ שנשואה וא''כ ודאי ראתה דם שהרי נבעלה אלא שלא ראתה דם נדה מימיה קאמרינן מפני שבתולה שאמרו בענין זה בתולה לדמים אמרו ולא בתולה לבתולים:
פעמים שהיא בתולה לדמים ואינה בתולה לבתולים. כלומר בדמים שהיא רואה בתולה לדמים היא שפעם ראשונה היא ואע''פ שעדיין בתולה היא וראייה זו אינה בתולה לבתולים כדמפרש ואזיל בשראת ואח''כ נישאת דעדיין היא בתולה בשעה שראתה ובתולת דמים היא נקראת בראייה ראשונה:
בתולה לבתולים. היא נקראת בשנישאת ורואה דם בתולים ואם אח''כ ראתה אז נקראת בתולה לדמים:
וחכ''א. דוקא באלו ארבע נשים החמירו בכתמיהן אבל תנוקת אפי' הגיעה זמנה לראות כתמה כראייתה ראשונה ודיה שעתה:
מפני שאין לה כתמין. דמכיון דלא הגיע זמנה לראות לא גזרו על כתמין שלה:
כתמן טמא למפרע. דבכתמים החמירו:
כהדא דתני. מהאי ברייתא למד כן:
מה חמית מימר בשראה דעתו. מאי חזי לאחר מותו יותר מבחייו ומהיכן למד לראות דעתו:
אלא כן אנן קיימין וכו'. דמפי השמועה היו שניהם שוין בה אלא דבסברא הוו פליגי מעיקרא ובחייו לא נראה לו דעתו של רבי אליעזר ולאחר מותו ראה דעתו:
כהדא דתני אחד אומר וכו'. כדאמרינן בפ''ד דעדיות אני שמעתי מפי המרובין ואתה שמעת מפי היחיד מוטב להניח דברי היחיד ולאחוז דברי המרובין אלמא דאחר השמועה מפי שנים אזלינן ולא אחר זה ששמע מפי היחיד:
גמ' אין אומרין מי שלא ראה וכו'. כך היה משיב ר''א לרבי יהושע:
משנה: אֵי זוֹ הִיא בְּתוּלָה. כָּל שֶׁלֹּא רָאָת דָּם מִיָּמֶיהָ אַף עַל פִּי נְשׂוּאָה. מְעוּבֶּרֶת מִשֶּׁיִּוָּדַע עוּבְרָהּ. מֵינִיקָה עַד שְׁתִּגְמוֹל אֶת בְּנָהּ. נָֽתְנָה בְנָהּ לְמֵינִיקָה וּגְמָלַתּוּ אוֹ שֶׁמֵּת רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים דַּייָה שָׁעָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' כל שלא ראת דם כל ימיה. דם נדה כדמפרש בגמרא:
משיודע עוברה. לסוף שלשה חדשים מיום שנתעברה:
משתגמול את בנה. כלומר עד זמן שתגמול את בנה והוא כ''ד חדש:
ר''מ אומר מטמאה מעת לעת. דקסבר ר''מ דם נעכר ונעשה חלב וכשאינה מניקה את בנה אפי' בתוך כ''ד חדש חוזר הדם למקומו וחוזרת להיות רואה:
וחכמים אומרים דייה שעתה. דקסברי שהיולדת אבריה מתפרקין ואין דמה חוזר עד כ''ד חדש ומשם ואילך הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה ואע''פ שמניקה והולכת ד' וה' שנים והלכה כחכמים:
הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּה בְתוּלָה. אֲבָל הֲלָכָה כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. אֵין אוֹמְרִין מִי שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַלְּבָנָה יָבוֹא וְיָעִיד. אֶלָּא אוֹמְרִין. מִי שֶׁרָאָה אֶת הַלְּבָנָה יָבוֹא וְיָעִיד. אַתָּה לֹא שָׁמַעתָּ אֲנִי שָׁמַעְתִּי. כָּל יָמִים שֶׁהָָיָה רִבִּי לִיעזֶר קַייָם הָֽיְתָה הֲלָכָה כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי לִיעֶזֶר הִנְהִיג רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֲלָכָה כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. מַה נָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁשָּׁמַע רִבִּי לִיעֶזֶר מִפִּי אֶחָד וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִפִּי שְׁנַיִם בֵּין בַּחַיִים בֵּין לְאַחַר מִיתָה תְּהֵא הֲלָכָה כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְאִם בְּשֶׁשָּׁמַע רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִפִּי אֶחָד וְרִבִּי לִיעֶזֶר מִפִּי שְׁנַיִם בֵּין בַּחַיִים בֵּין לְאַחַר מִיתָה תְּהֵא הֲלָכָה כְּרְבִּי לִיעֶזֶר. כְּהָדָא דְתַנֵּי. אֶחָד אוֹמֵר. שָׁמַעְתִּי מִפִּי שְׁנַיִם. וּשְׁנַיִם אוֹמְרִין. שָׁמַעְנוּ מִפִּי אֶחָד. יִיפֶּה כֹחַ הָאֶחָד שֶׁשָּׁמַע מִפִּי שְׁנַיִם מִכֹּחַ הַשְּׁנַיִם שֶׁשָּֽׁמְעוּ מִפִּי אֶחָד. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין. בְּשָׁוִין. זֶה שָׁמַע מִפִּי אֶחָד וְזֶה שָׁמַע מִפִּי אֶחָד. זֶה שָׁמַע מִפִּי שְׁנַיִם וְזֶה שָׁמַע מִפִּי שְׁנַיִם. בְּחַייָו לֹא רָאָה דַעְתּוֹ. לְאַחַר מִיתָתוֹ רָאָה דַעְתּוֹ. 2b מַה חֲמִית מֵימַר. בְּשֶׁרָאָה דַעְתּוֹ. כְּהָדָא דְתַנֵּי. אַרְבַּע נָשִׁים שֶׁאָֽמְרוּ חֲכָמִים. דַּייָן שָׁעָתָן. כִּתְמָן טָמֵא לְמַפְרֵעַ חוּץ מִתִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהּ כְּתָמִין. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אַרְבַּע נָשִׁים שֶׁאָֽמְרוּ חֲכָמִים. דַּייָן שָׁעָתָן. כִּתְמָן טָמֵא לְמַפְרֵעַ. אֲבָל תִּינוֹקֶת שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת כִּתְמָהּ כִּרְאִייָתָהּ. מַה רְאִייָתָהּ דַּייָה שָׁעָתָהּ אָף כִּתְמָהּ דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. מִפְּנֵי שֶׁשִּׂירְפָּהּ מָצוּי. וּמַה שֶׁזֶּה שֶׁסִּירְפָּהּ מָצוּי אַתְּ אָמַר. דַּייָה שָׁעָתָהּ. אֵילּוּ שֶׁאֵין שִׂירְפָּן מָצוּי לֹא כָל שֶׁכֵּן. מִיכָּן שֶׁרָאָה דַעְתּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר ר' ינאי מפני ששירפה מצוי. כלומר להכי אצטריך לאשמועינן דאפי' בתנוקת שהגיעה זמנה לראות וה''א מפני ששירפה מצוי נחמיר בכתמה דאימר חזיא ולאו אדעתה קמ''ל והשתא ק''ו מה אם זו ששירפה מצוי ואת אמר דייה שעתה כראייתה אלו ארבע נשים שאין שירפן מצוי לכ''ש ומכאן הוא שראה ר' יהושע דעתו של ר''א וחזר בו ממה דהוה פליג עליה מעיקר' והנהיג הלכה כר''א:
גמ' כן היא מתניתא כל שלא ראת דם נדה מימיה וכו'. כלומר דלא תיקשי הא קתני ואע''פ שנשואה וא''כ ודאי ראתה דם שהרי נבעלה אלא שלא ראתה דם נדה מימיה קאמרינן מפני שבתולה שאמרו בענין זה בתולה לדמים אמרו ולא בתולה לבתולים:
פעמים שהיא בתולה לדמים ואינה בתולה לבתולים. כלומר בדמים שהיא רואה בתולה לדמים היא שפעם ראשונה היא ואע''פ שעדיין בתולה היא וראייה זו אינה בתולה לבתולים כדמפרש ואזיל בשראת ואח''כ נישאת דעדיין היא בתולה בשעה שראתה ובתולת דמים היא נקראת בראייה ראשונה:
בתולה לבתולים. היא נקראת בשנישאת ורואה דם בתולים ואם אח''כ ראתה אז נקראת בתולה לדמים:
וחכ''א. דוקא באלו ארבע נשים החמירו בכתמיהן אבל תנוקת אפי' הגיעה זמנה לראות כתמה כראייתה ראשונה ודיה שעתה:
מפני שאין לה כתמין. דמכיון דלא הגיע זמנה לראות לא גזרו על כתמין שלה:
כתמן טמא למפרע. דבכתמים החמירו:
כהדא דתני. מהאי ברייתא למד כן:
מה חמית מימר בשראה דעתו. מאי חזי לאחר מותו יותר מבחייו ומהיכן למד לראות דעתו:
אלא כן אנן קיימין וכו'. דמפי השמועה היו שניהם שוין בה אלא דבסברא הוו פליגי מעיקרא ובחייו לא נראה לו דעתו של רבי אליעזר ולאחר מותו ראה דעתו:
כהדא דתני אחד אומר וכו'. כדאמרינן בפ''ד דעדיות אני שמעתי מפי המרובין ואתה שמעת מפי היחיד מוטב להניח דברי היחיד ולאחוז דברי המרובין אלמא דאחר השמועה מפי שנים אזלינן ולא אחר זה ששמע מפי היחיד:
גמ' אין אומרין מי שלא ראה וכו'. כך היה משיב ר''א לרבי יהושע:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source